כיצד חוסרים תזונתיים בויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו (נוטריאנטים) משפיעים על תסמיני אוטיזם?
"פרשת רמדיה" אשר התרחשה בישראל בשנת 2003 הינה המקרה הידוע ביותר בתודעה הציבורית בו מחסור תזונתי בויטמין בודד גרם תוך תקופה קצרה לילדים בריאים לנסיגה תקשורתית משמעותית.
הפרשה נחשפה ב-7 בנובמבר 2003, בעקבות הפניה של תינוקות רבים לחדרי מיון בבתי חולים בישראל עם ליקויים תפקודיים, נסיגה תקשורתית, נסיגה התנהגותית ועוד.
למרות בדיקות מעבדה רבות שנערכו לתינוקות במסגרת קופות החולים, לא נבדקו נוטריאנטים רבים לרבות ויטמין B1 אשר קיומו הכרחי לתפקוד תקין של מערכת העצבים.
המחסור בויטמין זה וההימנעות מביצוע בדיקות מעבדה פשוטות הן אילו שהובילו לנסיגה ההתנהגותית.
חסרונו של הויטמין התגלה בשלב מאוחר יותר לאחר שבאחד מבתי החולים התבצעה בדיקה לאיתור רמות ויטמיני B ובה התגלה כי כל הפעוטות אשר ניזונו מתרכובת מזון בשם "רמדיה סופר פורמולה צמחית" אשר בשל רשלנות לא קיבלו בחלק מהמזון את תוסף התזונה.
כתוצאה מהפסקת צריכת הויטמין נפגעו קוגניטיבית עשרות ילדים. הילדים, כולם ללא כל רקע קודם של בעיות בריאותיות, הפסיקו תוך זמן קצר להבין סיטואציות חברתיות, החלו לגלות נסיגה ביכולת הדיבור, נסיגה קוגניטיבית וחוסר תגובה לבקשות והוראות פשוטות.
המחסור באי צריכת הויטמין גרם לעיכובים התפתחותיים בלתי הפיכים ולפגיעה נוירולוגית שתוצאותיה היו בין השאר עיכובים התפתחותיים לאורך שנים, פיגור ומוות.
פרשת רמדיה והשלכותיה הינה מקרה פרנטי המלמד על החשיבות להקדים לאתר לא רק מחסור בויטמין B1 אלא גם תהליכים מטבוליים לקויים, חוסרים בויטמינים, במינרלים, מינרלים וחומצות אמינו אצל כל ילד אשר מתגלה אצלו נסיגה התנהגותית.
כיצד המחסור בצריכת הויטמין גרם לנסיגה קוגניטיבית והתנהגותית?
חוסרים בויטמינים ומינרלים משפיעים על ההתנהגות בשל העובדה שחלקם מהווים חומרי גלם (קו-פקטורים) בסינטזה של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) שונים ההכרחיים לקיומה של תקשורת חברתית תקינה.
כדי להצליח להפחית תסמיני אוטיזם נדרשת בעיקר הבנה מעמיקה ויכולת להבין את תוצאות בדיקות המעבדה ואת הבעיות המטבוליות והתהליכים המטבולים שנוצרו (ולא רק את החוסרים התזונתיים).
כך למשל במקרה בו נדרשת הבנה של תוצאות בדיקת חומצות אורגניות בשתן ביחס למטבוליט של הנוירוטרנסמיטור סרוטונין, יש להבין האם חסרים נוטריאנטים רלוונטים המשמשים כקו-פקטורים בסינטזה של המטבוליט באופן שבסופו של דבר השלמתם תוביל להשפעה חיובית על תסמיני ההתנהגות.
לשם כך, על המטפל להיות בעל הבנה וידע מעמיק בתחום הרוקחות והכימיה.
מקרה רמדיה הוא דוגמה אחת בודדת לקשר ההדוק שבין מחסור בויטמינים ומינרלים להיווצרות תהליכים מטבוליים לקויים, תסמינים התנהגותיים ולנסיגה קוגניטיבית – קשר הניתן להבנה רק באמצעות ניתוח מתקדם ומעמיק בדיקות מעבדה מתקדמות ומהווה – מחסור שאם אינו מאותר בזמן יגרום לנזקים מתמשכים ולעיתים בלתי הפיכים.
כיצד עיכוב שפתי, חוסר הבנת סיטואציות חברתיות וחוסר הבנת בקשות פשוטות קשורים ישירות לחוסרים בויטמינים ומינרלים?
מרכז C.A.T מיישם גישת טיפול פורצת דרך מתחום הרפואה המשלימה העוסקת בקשר שבין היווצרות תהליכים מטבולים לקויים כתוצאה מחוסרים תזונתיים לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.
היווצרותם של חוסרים תזונתיים בויטמינים ומינרלים בקרב ילדים עלולה להיגרם משתי סיבות עיקריות. אכילה בררנית ובעיות ספיגה.
אכילה בררנית – הורים רבים לילדים על הרצף מתארים כי ילדם אכל באופן תקין מגוון רחב של מזונות ובמקביל להופעת תסמיני האוטיזם החלה להתגלות בררנות קיצונית באכילה המתבטאת בהעדפת צריכת פחמימות פשוטות וסוכרים. הימנעות לאורך זמן מצריכת מזונות בריאים מהווה נורת אזהרה שתוביל לחוסרים תזונתיים משמעותיים בחומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים.
בעיות ספיגה – גם בקרב ילדים בעלי הרגלי אכילה פחות סלקטיביים עלולים להיגרם חוסרים תזונתיים משמעותיים כתוצאה מבעיות ספיגה. כלומר מצב בו הגוף אינו מצליח לספוג מהתזונה נוטריאנטים הקריטיים להתפתחות תקינה. כך לדוגמה ירידה בספיגת הברזל במעי (במוקוזה של המעי הדק המקורב), עלולה לגרום לאנמיה.
כיצד תוספי תזונה מסייעים בהפחתת תסמיני אוטיזם?
מרכז C.A.T משנה מציאות
תהליכים מטבוליים לקויים ניתנים לאבחון באמצעות בדיקות מעבדה מתקדמות כבדיקות לאיתור יסודות קורט, מטבוליטים של נוירוטרנסמיטורים, חומצות אמינו, כשלים מיטוכונדריאליים ועוד. ביצוע הבדיקות מאפשר קבלת מפה ביו כימית רחבה ביחס למאות פרמטרים אשר חלק ניכר מהם אינו נבדק במסגרת הבדיקות השגרתיות המבוצעות בקופות החולים.
דגימות המעבדה נשלחות לפענוח במעבדות מובילות בארצות הברית, גרמניה ואנגליה.
הפרמטרים הנבדקים הינם נגזרת של תסמיני האוטיזם הספציפיים לכל ילד ואשר קיומם מעורר חשד לתהליכים מטבוליים לקויים המשפיעים על ההתנהגות כדוגמת תהליכי מתילציה לקויים, עקה חימצונית ועוד. מרכז C.A.T פועל לאיתור תהליכים מטבולים לקויים אלו המתרחשים כתוצאה מחוסרים תזונתיים המשפיעים או מחמירים תסמיני אוטיזם במסגרת טיפול מתחום ה Complementary Medicine. תהליך זה מסייע להפחתה משמעותית בתסמיני האוטיזם.
דוגמה להשפעת חוסרים תזונתיים על התפקוד הינה בעיית קשב וריכוז. הגישה פשטנית טוענת כי ילדים על הרצף סובלים מבעיית קשב וריכוז מעצם היותם "על הרצף".
דרך זו רק מתארת את הבעיה אך אינה נותנת לה מענה ואינה משקפת את התהליכים המטבוליים הלקויים המשפיעים על יכולת הקשב והריכוז.
אודות הגורמים המטבוליים המשפיעים על תהליכי קשב וריכוז צפו בהרצאה המצורפת.
תהליך הטיפול
מטרתו של טיפול C.A.T הינה לפעול במטרה להפחית את תסמיני האוטיזם התנהגותיים החיצוניים ולשפר את התפקוד הקוגניטיבי באמצעות השלמה מדויקת, בהתאמה לתוצאות בדיקות מעבדה, של חוסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים המהווים קו-פקטורים בסינתזה של נוירוטרנסמיטורים אשר ייצור ופירוק תקין שלהם הכרחי לתהליכים קוגניטיביים תקינים.
הטיפול נמשך חמישה חודשים וכולל פגישות פרונטליות וליווי טלפוני לאורך שלושת החודשים הראשונים במטרה לעקוב ולבחון אחר השגת המטרות שהוצבו לאורך התקדמות הטיפול.
במסגרת הפגישה הראשונה מתקיים תשאול מקיף אודות סיפור המקרה.
מטרת הפגישה הינה ללמוד ממקור ראשון על הקשיים הקיימים. בסיומה יימסר שאלון הכולל עשרות שאלות הרלוונטיות לתסמיני האוטיזם של המטופל, אורח חייו, התנהגותו והרגליו.
מטרת השאלון להרחיב את תמונת המידע בנוגע ליחס המטופל לסביבה, אופן ביטוי רגשות, "טקסים חזרתיים", סוגי פעילויות מוטוריות, מעגלי תקשורת, התקפי זעם, קיום או אי קיום של פגיעה עצמית או פגיעה באחרים, בעיות קשב וריכוז, קשר עין, סוג מגוון המזונות הנצרך, בעיות במערכת העיכול, רגישויות, אלרגיות, התאמה בין סוג הרגש להתנהגות, רגישות מופחתת לכאב, נפנופי ידיים, הליכה במעגלים, הליכה על קצות האצבעות, יכולת הבנת סכנות, קיבעונות התנהגותיים, הרגלי תזונה, בעיות בעיבוד החושי, בעיות שינה, מקרי ניתוק ובהייה, בעיות בעיבוד החושי ועוד.
בהתאמה למידע המתקבל במסגרת הפגישה הראשונה יומלץ על ביצוע בדיקות מעבדה באופן עצמאי באמצעות קופת החולים או מעבדות פרטיות.
כ 10 ימים לאחר קבלת תוצאות בדיקות המעבדה יימסרו המלצות להשלמת חוסרים בויטמינים, חומצות אמינו ומינרלים בשילובים סנרגיסטים ובהתאמה אישית לתוצאות הבדיקות.
ממועד תחילת התיסוף יתחיל מעגל קשר קבוע עם הורי הילד לצורך בחינת היענות (compliance) ותיעוד הפחתת התסמינים.
סיכום הביניים נערך לאחר שלושה חודשי טיפול. מהניסיון מצטבר עולה כי בדרך כלל תוך תקופה של שלושה חודשים נצפית על ידי ההורים הפחתה משמעותית בתסמיני האוטיזם ושיפור בהבנה, בקוגניציה ובתפקוד הכללי.
מטרת הפגישה הינה קבלת משוב בלתי אמצעי אודות תוצאות הטיפול הראשוניות, תסמיני האוטיזם שפחתו והשינויים שהושגו.
לאחר חמישה חודשים תתבצע שיחת סיכום במטרה לבחון את השינויים שחלו והתסמינים שפחתו.
